התקבלה תביעה בגין לשון הרע ורשלנות נגד "חברת החדשות"

בפני תביעת לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק"), הנוגעת לשידור כתבה בטלויזיה, מיום 20.9.01, המדווחת על מקרה אונס ושוד שאירע בעיר לוד, והכוללת צילומי טלוויזיה מבית משפט השלום בפתח תקווה, מיום 19.9.01, בהם נראה התובע אזוק ביחד עם שני עצורים נוספים, כאשר לצילומים נלווים דברי קריינות של מגיש החדשות.

עילות נוספות בגינן הגיש התובע את תביעתו הן רשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין")  ופגיעה בפרטיות על-פי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981.

העובדות והמחלוקת

1.         ביום 20.9.01 שודרה כתבה בטלוויזיה על ידי הנתבעת - חברת החדשות הישראלית בע"מ (ערוץ 2) (להלן: "חברת החדשות"), במבזק חדשות בערוץ 2, במסגרתה דווח על מקרה אונס ושוד שאירע בעיר לוד (להלן: "הדיווח החדשותי"; הקלטת הדיווח החדשותי - נספח א' לתצהיר עדות ראשית של חברת החדשות).  הדיווח החדשותי כלל, בין היתר, צילום טלוויזיה של החשודים באונס ובשוד, אשר נערך במסדרון בית משפט השלום בפתח תקווה, ביום 19.9.01, בעת שהובאו לדיון בבית המשפט. בצילום האמור נראה התובע - מר אפרים פטילון (להלן: "התובע"), כשהוא כבול לעציר אחר שהואשם בעבירות של אונס ושוד. כמו כן נראה בצילומים עצור נוסף אזוק. לצילומי שלושת העצורים האזוקים (ביניהם התובע), נלוו דברי הקריינות הבאים:

"אונס קבוצתי מחריד ארע במהלך החג בעיר לוד. אמש הובאו להארכת מעצר שני חשודים במעשה. תושבת העיר בשנות הארבעים לחייה התלוננה במשטרה כי חבר לשעבר של בעלה ביקש לשוחח איתה. במהלך השיחה ביניהם לקח אותה החבר לאתר בנייה שם הצטרפו אליו שני גברים נוספים, אנסו אותה וגנבו את תכשיטיה".

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נעצר בחשד כי איים על גרושתו בסכין ועשה מעשה מגונה בפומבי, וכי לא היה חשוד בביצוע העבירות עליהן דווח בדיווח החדשותי.

2.         לטענת התובע הדיווח החדשותי מהווה לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע, הואיל ובעקבות הפרסום נשוא התביעה שמו הטוב נפגע. עוד טוען התובע, כי כפועל יוצא משידור הדיווח החדשותי סבל במשך תקופה ארוכה מהתנכלויות מצד הסובבים אותו, אשר גרמו לו לפגיעה פיזית ונפשית וכן לעוגמת נפש רבה. התנכלויות אלה אף פגעו בילדיו של התובע ובגרושתו, כך לטענתו.

מנגד, טוענת חברת החדשות, כי בדיווח החדשותי לא פורסם שמו של התובע ולא נאמר כי התובע חשוד במקרה האונס והשוד. עוד טוענת חברת החדשות, כי אין התובע יכול לטעון לשם טוב כלשהו, שכן עסקינן בתובע בעל עבר פלילי מכביד ביותר.

יצוין כי, כחודש וחצי לאחר פרסום הדיווח החדשותי פנה התובע אל נציב תלונות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וביקש כי חברת החדשות תפרסם התנצלות והבהרה לגבי פרסום הדיווח החדשותי. חברת החדשות לא פרסמה התנצלות כלשהי.

דיון

שאלת החבות

3.         נשאלת השאלה, האם בפרסום נשוא התביעה יש משום לשון הרע. נראה כי יש לענות על שאלה זו בחיוב.

פרסום נחשב ללשון הרע, אם הוא נתפס ככזה על ידי האדם הסביר (ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד לא (2) 281, 293).

על-פי סעיף 3 לחוק:

"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".

במקרה דנא, מהדיווח החדשותי, אשר כאמור כולל צילומי טלוויזיה ודברי קריינות, משתמע כי התובע נעצר בחשד לאונס קבוצתי מחריד ושוד של  הנאנסת.

אמנם בדיווח החדשותי לא נקבו בשמו של התובע, אולם מהצפייה בדיווח החדשותי יכול הצופה הסביר להניח, כי התובע ביחד עם החשודים האחרים המצולמים, כולם נעצרו בחשד לעבירות אונס ושוד. בדיווח החדשותי דובר על שלושה חשודים במעשה שארע בעיר לוד, כאשר בצילומי הדיווח החדשותי נכחו רק שנים מהחשודים באונס ובשוד וכן התובע שנחשד בעבירות אחרות.

הצופה הסביר יכול היה לחשוב, בטעות, שהצילום מתייחס לשלושת החשודים באונס ובשוד. גם אם הצופה הסביר דק בדברי הקריינות כי נעצרו שני חשודים בביצוע המעשה, יכול היה לייחס את ביצוע עבירות האונס והשוד לתובע, שהיה כבול לעצור שנחשד בביצוע עבירות אלו. אפשר היה לטשטש את פניו של התובע, ומשהדבר לא נעשה נכלל הוא בגדר אותו דיווח על חשד לביצוע העבירות אליהן מתייחס הדיווח החדשותי.

אין ספק כי כאשר מייחסים לפלוני ביצוע עבירות בנות עונשין, יש בכך משום לשון הרע כמשמעו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. בדנן, הדיווח החדשותי ייחס לתובע, בין היתר, ביצוע עבירת האונס, שהיא מהעבירות החמורות ביותר, אשר מטילה כתם משמעותי על המורשע בה.